השראה צילומית: 6 דרכים פשוטות ויעילות שיחזירו לכם את ההשראה בצילום

אני מניח שאם אתם קוראים כרגע את השורות האלה, אז אתם חיים ונושמים צילום לפחות כמוני. האהבה הזו, שמביאה איתה המון דברים טובים, גם מוציאה מאיתנו לא מעט אנרגיה שלפעמים גם מקשה ולו במעט על חיינו.

אנחנו מצלמים כל דבר שזז (וגם מה שלא), אנחנו מתעדים ויוצרים, אנחנו אובססיביים לציוד החדש והעדכני ביותר ותיק הצילום שלנו מלא בגאדג'טים שלרוב אין לנו שימוש חיוני בהם. אבל כמונו ככולנו – אנחנו צלמים, ואנחנו נעשה הכל כדי לחיות בקדמה ולנצל את מלוא הטכנולוגיה.

יחד עם זאת, לא משנה מה טיב הציוד שלנו או כמות העדשות שיש לנו בתיק, כל אחד מאיתנו עלול למצוא את עצמו, במצב כזה או אחר, חסר השראה צילומית.

יתכן שלא פעם מצאתם את עצמכם אורזים תיק ונוסעים הרחק על מנת לצלם את הזריחה או את הכוכבים בשעות ובמקומות לא שגרתיים.
יתכן גם שלא פעם הרגשתם שאתם מצלמים את אותן התמונות שוב ושוב עד שנותרתם חסרי תשוקה והנחתם את המצלמה שלכם בארון עד שזו תגיע ותחזיר עטרה ליושנה.

החדשות הטובות הן שלא קשה במיוחד לזמן אליכם את ההשראה מכיוון שצילום זו אמנות שמתפתחת כל הזמן, תמיד יש מה ללמוד בה, תמיד אפשר להכיר טכניקות חדשות, לקנות עדשה חדשה, לעבד בסגנון חדש, לעקוב אחרי צלמים חדשים וכדו'..

הפעם החלטתי לשתף אתכם במה שאני עושה כדי לזמן לעצמי השראה כאשר היא בורחת ממני.

1. צאו מאזור הנוחות שלכם.

תמיד כשאני מרגיש חסר השראה, אני מנסה לחשוב קצת אחרת ולפעמים גם כמו צלם אחר שנותן לי השראה. היציאה מהקיבעון היומיומי מחזירה לי את היצירתיות וההנאה שבצילום, כך שאני חווה את התוצאות מיידית.

היציאה מאזור הנוחות שלכם יכולה לבוא לידי ביטוי על ידי שימוש בלא מעט גורמים האחראים על אותה נקודת השראה שצריכה להתעורר אצלכם. אלו יכולים להיות גורמים אמנותיים, גורמים טכניים או גם וגם.

לדוגמא, אם אתם רגילים לצלם נושאים מסוימים אז כנראה שכבר נמאס לכם. חפשו נושאים  אחרים לצילום, סעו למקומות חדשים שעדיין לא ביקרתם בהם, חפשו נושאים אחרים לחקור עליהם.

אם יש לכם סגנון צילום משלכם ואתם אוהבים לצלם בנקודות מבט מסוימות ובתאורות מסוימות, שנו קצת את התפיסה שלכם וחפשו דברים אחרים שאתם לא מחפשים בדרך כלל. יתכן שפתאום אתם תגלו שאתם אוהבים לצלם רק בתאורה רכה כי איתה אתם מתמודדים הכי טוב ולכן אתם יוצאים לצלם רק כשמעונן או בשעות מסוימות ביום, מה שמגביל אתכם מאוד מבחינה צילומית. שנו לעצמכם את הגישה הזו וצאו לצלם גם כשהתאורה פחות משחקת לטובתכם, נסו להתמודד עם הקשיים ולהשתמש בהם לטובתכם.

חפשו את האור המעניין, את הזווית השונה, נסו להחליף עדשה – זה תמיד עובד! אם אתם עובדים עם עדשת זום אז תגבילו את עצמכם לאורך מוקד מסוים ואל תשנו אותו למשך זמן הצילומים, זה יגרום לכם לגלות את עצמכם מחדש.

בעניין הטכני, אם אתם מצלמים במצבי צילום אוטומטיים למיניהם, הריגוש שבפעולת הצילום הולך לאיבוד. במקום זאת, העבירו את המצלמה שלכם למצב צילום ידני ותתחילו לקחת את המושכות לידיים שלכם. אולי בהתחלה יהיה לכם קשה, אבל זה יאתגר אתכם, ירגש אתכם והכי חשוב – יחזיר את הניצוץ לעיניים שלכם.

צילום: תומר אלמקייס.
צילום: תומר אלמקייס.

2. חפשו תמיד איך להכניס את עצמכם לכל תמונה.

אחד התסכולים הגדולים ביותר של הצלם המקצועי (ואני מתכוון לכזה העוסק בצילום לשם פרנסתו) הוא שברגע שהצילום הופך לעבודה שמכניסה כסף, רוח היצירתיות מוצאת את הדרך לצאת החוצה והיא מאתגרת אותנו לעורר אותה יותר מתמיד.

השיטה שלי היא שלא משנה מה אני מצלם, אני מנסה להתרגש מזה וליצור גם לעצמי וזאת למרות (ואולי בגלל) שמישהו שילם לי עבור העבודה. בסופו של יום אני יודע שהלקוח בחר אותי כצלם עבור הפרויקט שלו בגלל שהוא אהב את העבודה שלי, את הגישה שלי ואת תפיסת העולם שלי, ולכן אני מחפש להכניס את עצמי בכל תמונה, ואת זה אני יכול לעשות רק אם אתרגש מהסיטואציה שמולי.

מלבד זאת, העובדה שאתם עוסקים בצילום כמקור לפרנסה, אינה שוללת את העובדה שאתם יכולים לצלם גם לעצמכם בזמנכם הפנוי. פשוט חפשו סיפור, קחו מצלמה, עדשה נבחרת אחת וצאו לצלם. זה באמת פשוט.

צילום: תומר אלמקייס.

3. צלמו פרויקט אישי.

מלבד העובדה שצילום פרויקט אישי יוציא מכם יצירתיות שאולי לא ידעתם שקיימת בכם, הוא יוציא אתכם מגבולות הטריטוריה שלכם ויכיר לכם עולמות חדשים של יצירה.
באופן אוטומטי, כאשר אתם יוצרים בשביל עצמכם, אתם מכניסים 100% מהנשמה שלכם בגוף היצירה. אתם יכולים ליצור פרויקט קצר וחד פעמי, ואתם יכולים ליצור גם פרויקט ארוך טווח שנמשך שנים. כך או כך, פרויקט מסוג כזה לא דורש מכם להיות בלחץ להגיש עבודות ללקוח, הוא יביא איתו פרפרים בבטן ויפיח בכם חיים.

לא חסרים רעיונות לפרויקטים, החל ממעקב אחר החלזונות בשכונה וכלה בסדרה של צילום נופי ארץ ישראל בשעה 14:00 בצהריים.
אחד מהפרויקטים המעניינים (שאני עדיין לא זכיתי לצלם, אגב) הוא פרויקט 365. בעצם מדובר ב-365 תמונות שמצולמות במשך 365 ימים, כל יום תמונה אחת. כל מי שצילם את הפרויקט הזה מספר על שינויים מהותיים בתפישה הצילומית שלו,  בשיפור בראיה ובעבודה עם המצלמה.

הנה פרויקט 365 מאוד מעניין שצילמה המוכשרת אלומה משולמי.

זכרו שכאשר אתם מצלמים פרויקט אישי, תבחרו נושא שאתם מחוברים אליו רגשית, רוצים לחקור אותו וללמוד אותו. רק ככה אתם תצליחו לרגש אחרים בתמונות שלכם.

מתוך סדרת התמונות "האנשים השקופים של דרום תל אביב". צילום: תומר אלמקייס.

4. צלמו מבלי לתכנן יותר מדי.

 כשהייתי צלם בתחילת דרכי, הייתי נוהג לנסוע למרחקים כדי לחזור הביתה עם אוסף תמונות מרשים. הייתי מתכנן את היום ואת השעות המדויקות שמא אני אפספס את "השעות האידיאליות לצילום".

אז זה מאוד נחמד ויפה אם אתם מתכננים את ימי הצילום שלכם ומשקיעים זמן מוגדר לתחביב שלכם, אבל בצילום רצוי גם להיות ספונטני ולזרום..
כצלם חתונות שמאוד אוהב את הסגנון הדוקומנטרי, לא מעט זוגות שנפגשים איתי שואלים אותי איפה אני מצלם בדרך כלל או איפה המקום שאני הכי אוהב לצלם בו. בהתחלה לא ידעתי כל כך איך לענות על השאלה הזו אבל היום יש לי תשובה ברורה וחד משמעית: אין לי מקום קבוע או מועדף לצילומים ומצידי לא לדעת בכלל איפה אני הולך לצלם.

מצאתי שדרך השיטה הזו אני מצליח להתחבר הרבה יותר טוב לצילום ואני נהנה יותר מתהליך הצילום עצמו. מה גם, שרגעים טובים מגיעים אלינו כאשר אנחנו לא מתכננים אותם.

ותחשבו על זה..
הריגוש שקיים בסיטואציה חדשה הוא ריגוש ששום דבר אחר לא משתווה אליו.

צילום: תומר אלמקייס.

אז אם אתם לא מצלמים בצורה מקצועית, איך באמת תוכלו לקחת את זה לכיוון שלכם?

פשוט אל תחכו ליום הזה בשבוע שבו יש לכם זמן לצלם. קחו אתכם את המצלמה וחפשו סיטואציות לצילום במהלך היום מבלי לצפות ליותר מדי. פשוט תזרמו. אתם גם לא חייבים לצלם רק את מה שאתם אוהבים.. לצורך העניין, אני מאוד אוהב לצלם אנשים אבל מדי פעם אני יכול להרשות לעצמי "לחטוא" בצילום נוף או אבסטרקט.

צילום: תומר אלמקייס.
צילום: תומר אלמקייס.

5. חברו את אמנות הצילום עם אמנות אחרת.

דרך הצילום אנחנו יכולים לגלות על עצמנו המון דברים, ואנחנו יכולים להשתמש בצילום ככלי אמנותי שעובד יחד עם אמנות אחרת שאנחנו יוצרים.

אתם אוהבים לאפות עוגות? לסרוג? לתפור? לפסל? תאתגרו את עצמכם בצילום היצירות שלכם.

אתם אוהבים לכתוב? כתבו את התמונות שלכם או צלמו את הסיפורים שלכם.

אתם אוהבים מוזיקה? יופי. משם תוכלו לקחת לא מעט השראה על הצילום שלכם.

לכל אחד מאיתנו יש תחביבים נוספים מלבד צילום. יכול להיות מדובר במוזיקה, בריקוד, בספורט, באמנות לחימה, בטיולים, בעיצוב או אפילו באמנות אוריגמי. את ההשראה שלכם אתם תוכלו לקחת מכל מקום, ואת הצילום שלכם אתם תוכלו לשלב בכל מקום!

צילום: תומר אלמקייס.

6. אתגרו את עצמכם צילומית.

לפעמים, סתם כך באמצע יום צילום, אני מחליט לאתגר את עצמי צילומית. זו יכולה להיות החלטה שבחצי השעה הקרובה אני מצלם רק שחור-לבן, או שאני מצלם רק חשיפות כפולות, או רק רגעים מיוחדים או רק עם עדשה מסוימת וכדו'.

ההחלטה הזו, גם אם היא לזמן קצר, גורמת לי לחפש דברים אחרים שלא חיפשתי במהלך היום.

כאשר אני בוחר לצלם שחור-לבן, אני נדרש להתבונן על העולם בשחור-לבן, וכך כל החשיבה שלי משתנה.

צילום: תומר אלמקייס.

כאשר אני בוחר לצלם רק חשיפות כפולות, אני מחפש סיטואציות ודימויים שמתאימים לכך.

צילום: תומר אלמקייס.

כאשר אני בוחר לחפש אחר רגעים מכריעים, אני מאמן את העין שלי למצוא את אותם רגעים ואת המח שלי להגיב באופן מהיר ויעיל.

צילום: תומר אלמקייס.

אם אתם לא אוהבים לאתגר את עצמכם ואתם זקוקים למסגרת שתדריך אתכם, קיימות לא מעט קבוצות צילום בפייסבוק שמפרסמות אתגרים שבועיים בנושאים שונים, כך אתם יכולים למצוא את עצמכם מצלמים בשבוע אחד רק צילומי מאקרו בטבע, ובשבוע השני פורטרטים בנמל יפו.

אתגרים אלו יגרמו לכם לצאת מאזור הנוחות הבטוח שלכם למקומות קשים יותר עבורכם אבל כאלו שילמדו אתכם לשרוד גם בתנאים שאתם לא רגילים אליהם.

סיכום

כאמנים, אנחנו חיים לפי כמות ההשראה שמגיעה אלינו. כשזו באה אל פתח ביתנו, אנחנו יפים ומאושרים כאילו אין מחר, אבל כשהיא פוסחת על דלתנו, אנחנו מרגישים ריקים מתוכן וחסרי כל.

אני בטוח שכולכם מכירים את התחושה הזו שאתם רוצים ליצור אבל לא יוצא לכם שום דבר כמו שצריך. זה מציק, זה מתסכל וזה חסר כל ערך.
החדשות הטובות הן שכמו כל דבר טוב שקורה לנו בחיים ואנחנו אלו שמזמנים אותו אלינו, כך אנחנו גם יכולים לזמן אלינו את ההשראה אם זו לא הגיעה בעצמה.

אז בפעם הבאה שאתם מרגישים מחוסרי השראה, זכרו לצאת מאזור הנוחות שלכם ופשוט תנסו לחשוב קצת אחרת ממה שאתם רגילים לחשוב בדרך כלל.
אני חושב שזה הבסיס להשראה טובה.

עד כאן להיום, חברים.
אתם מוזמנים להגיב לי בשמחה את דעתכם על הפוסט. אם אהבתם, אז אתם יודעים שאתם יכולים לשתף אותו בכיף בלחיצת כפתור אחת 😉

ואם עדיין לא נרשמתם לרשימת התפוצה שלי, אז זה הזמן לעשות זאת ולהיות מעודכנים בכל מה שקורה בבלוג.

אז תודה שהייתם איתי גם היום,
נתראה בפוסט הבא 🙂

תומר אלמקייס
42 תגובות
  1. שוש הגב

    המאמר הזה בא לי בול בזמן.אני חובבת אוהבת לצלם ובאמת לפעמים מרגישה שאני לא מאתגרת את עצמי.קיבלתי הרבה רעיונות.תודה לך

  2. ניר יצחקי הגב

    הי תומר,

    מאוד נהניתי לקרוא את המאמר! אתה נגעת בנקודות מאוד מאוד חשובות.
    תודה על שהארת את עיניי ומחזיר את הריגוש.

  3. שמרית הגב

    אחלה פוסט!!
    תודה רבה

  4. אמיר גילעד הגב

    כרגיל , מאמר מעניין ומאלף מאד
    כמי שהתנסה כמה פעמים בהדפסת אלבומים דיגיטליים-
    ממליץ בחום. זה מעניין כי זה לא רק הצילום עצמו,
    זו גם העריכה הגרפית-מיסגור, עימוד, רקעים,
    תוספת של שירים או דימויים,
    והתוצאה-תמיד הרבה יותר כיף לראות תמונות מודפסות מאשר על מסך.
    ואת זה גם אפשר לקחת מחוץ לבית ולהראות לאנשים אחרים.
    וזה יכול להיות נושאי-נופים, סדנאות צילום, בעלי חיים -מה שבא לכם-
    או שילוב של מספר נושאים שונים, לפי פרקים.

    • תומר אלמקייס הגב

      תודה רבה, אמיר.
      כמי שראה את עבודותיך ואת ההשקעה שהשקעת בספרי הצילום שלך, אני בהחלט יכול לומר שזו דרך נפלאה לשמור על היצירתיות ולהחזיר אותה כשהיא חסרה.
      כל הכבוד על פועלך.

  5. פעילים איציק הגב

    שלום
    אני מאוד נהנה לקרוא את הפוסטים שלך . הם מעניינים , מוסיפים לי המון ידע וכיווני מחשבה.
    תודה על ההשקעה והשיתוף.

    בהוקרה

    פרייליך יצחק.

  6. מלכי הגב

    כל כך נכון ומחכים! נהיניתי מאוד!

  7. קורנבלום יעקב הגב

    תומר יקר וחביב.את ההשראה אני מקבל מחלומותי הכמוסים ביותר .ועוד משחר ילדותי,נולדתי ילד מאוד מופנם,חריג בתא המשפחתי הימני \דתי לאומי.התרחקתי מאוד מהעולם הזה,רק משום שהוא מנוגד היה ,לחלוטין מהכתוב בתורה..וכך,כשאני חייתי את חיי בעולם הנסתר מהסביבה ומהמשפחה,החילותי לדמיין,להזות ולצבור מידע כאוטודידאקט.נכון למדתי צילום טכני.אך משם החילותי לחפש בקרבי את המניע לצילום,את הדחף ליצור משהו אחר.וכש החילותי לצלם בחשיפות כפולות,לפתע התנערתי מכל הקלסיקה.והחל שלב החיפוש אחר רעיונות.והרעיונות באו,כמובן,מתוך עצמי.כלומר, מה אני חש ,כשאני מתבונן באובייקט מסויים ומה הוא גורם לי בעמקי נשמתי???.כלומר,אתה בהחלט צודק,שרוב אלה ,המתעסקים בצילום,לא מבינים את המהלכים הנפשיים כתוצאה מהתבוננות במוצר חי,נושם ונוטף אנרגיה רוחנית.וזה מאוד חבל.ואני שמח למדי,שאתה ,כיוצר,מנסה לחבר את תלמידיך התמימים והנעריים,להשראה שבאה מתוכם,הם.וכשאני מתבונן בתמונותיך,אני חש באנרגיה מאוד מיוחדת ויצירתית.לא בכולם.אך בחלק מהן,אני חש עומק והתבוננות מיוחדת.
    בידידות,יענקל

    • תומר אלמקייס הגב

      היי, יעקב יקר.
      כיף לגלות בכל פעם מחדש את היופי שבאמנות הצליום, שמגיעים אליה בדרכים לא דרכים והיא יודעת לקחת אותנו למקומות הכי טובים שיש.
      בשבילי זו זכות גדולה לשתף ולחבר את התלמידים ל"תורה" שלי.
      תודה לך שאתה עוקב ומגיב 🙂

  8. עמוס הגב

    אהבתי !!!! תודה על זיקוק הנסיון למילים מאירות.

  9. רמי הגב

    מעורר השראה. כמו תמיד. תודה.

  10. ליאור הגב

    מדוייק. תודה! 🙂

  11. אילן צןריאל הגב

    גם לי בא הפוסט בזמן
    קבלתי פרוייקט לצור תמונה בהשראה של כל נושא שאבחר
    הפוסט נתן לי רעיונות
    תודה רבה

  12. נורית הגב

    תודה תומר על המאמרים המעניינים והתורמים.
    ולאמיר, אני גם הדפסתי ספרי צילום מצילומיי וזה אכן מוסיף הרבה עניין ועיסוק. בכל ספר הצבתי נושא (ים, אנשים, דומם , צומח ) והוספתי עניין (שמבחינתי עזר לי בבחירת הצילומים) בכל דף ימני ודף שמאלי שמתי צילומים עם תת נושא . כמו למשל צבע בולט משותף או נושא התמונה או מרקמים דומים.
    ובקשר לגיוון ותוספת עניין , אפשר לבחור כל יום צילומים בעלי צבע משותף , או נושא כמו חלקי גוף , עלים וכו..
    ושוב, תודה תומר!!!

  13. אברהם. נבו הגב

    תודה תומר לגבי קלעת בדיוק לרגשות ושמחתי לקבל עידוד השראה והכוונה במאמר זה
    אני עוקב אחרי השעורים שלך ולומד הרבה
    ועל כך תודה
    אברהם נבו

  14. שמרית איילון הגב

    פוסט נהדר, מעניין ומלמד כמו כל הפוסטים שלך. לומדת ממך המון תודה ?

  15. גאליגל הגב

    נהנה מאוד ממאמריך. ממליץ בחום גדול לראות שני צלמים חרדים שאני מאוד נהנה לראות את היצירתיות שלהם. הראשון והמפורסם הוא אריאל רבינסקי, צלם חתונות. השני , צלם מוכשר , דוד כהן צלם עיתונות, עובד בלי פאלש רק התאורה המקומית. אפשר לראות תמונות שלו באתרי החדשות החרדים, כמו כיכר השבת או jdn.

  16. ויוי הגב

    פוסט מעניין, נתן לי חומר למחשבה ,מאוד נהניתי
    תודה

  17. יואל קדם הגב

    כאחד שעוסק שנים רבות בצילום סטילייף למחייתו, זנחתי את הצילום האישי תקופה ארוכה. יתרה מכך אפילו נמנעתי מלקחת מצלמה ולצלם במקומות ואירועים שאחרים צילמו שמא אאבד את החשק לצלם מקצועית לפי דרישת הלקוח. בשנה האחרונה יצאתי מאזור הנוחות (שזה הטיפ הראשון שכתבת עליו כאן) והתנסתי בעיקר בצילום נופים וציפורים שהיו רחוקים מאד מההתעסקות היומיומית שלי בסטודיו. בסוף כל יום כשאני רואה על גבי המסך בבית את ה"שלל" של אותו יום זה גורם לי סיפוק אדיר. עד כדי כך שאפילו אני לא מאמין שעדיין יש לי את הדרייב לצלם בצורה אומנותית וחופשית נטולת כל דרישה של לקוח כזה או אחר. בקיצור, הפוסט שלך מעורר השראה ובהחלט מעודד אותי לפחות לצלם את השוט הבא והלא ידוע.

    • תומר אלמקייס הגב

      היי, יואל.
      זה באמת מדהים שכאשר אתה יוצא מאזור הנוחות שלך, הכל פתאם נפתח.
      תודה ששיתפת אותנו ואני שמח שהפוסט עורר בך השראה.
      תבוא כל יום 🙂

  18. אורית גפני הגב

    תומר, יפה ומרגש לראות אדם שבשבילו צילום זה לא רק טכניקה ושיודע ללוות את הלמידה הטכנית בהמון נשמה ושאר רוח. בתור אחת שאצלי הצילום והעיבוד הדיגיטלי בא מה"בטן" – אני מאוד מתחברת לגישה שלך.
    תודה רבה לך!

  19. יניב הגב

    אחלה פוסט,תודה רבה…

  20. גלעד הגב

    תומר אתה אלוף!!!!, הפוסט הזה עזר לי ממש!!! תודה רבה!

השארת תגובה ל-עמוס

ביטול

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
Send this to a friend