בעקבות 2 הפוסטים האחרונים המדברים על סטופ בצילום ועל הסיבות המצדיקות את עדשות הפריים בתיק הצילום שלכם, נשאלתי על ידי מספר אנשים – מדוע אנחנו צריכים צמצם כל כך פתוח אם ממילא אפשר להעלות את ערך ה-ISO לרגישויות גבוהות? ובאופן כללי, למה הוא טוב?
לפני שנגלוש לעומק הפוסט, אני רוצה לעשות לכם חידוד קל בנוגע לאופן פעולת הצמצם.
הצמצם הוא אחד מ”השילוש הקדוש” – אותם שלושת הפרמטרים המרכיבים את החשיפה.
יחד עם מהירות התריס, ובהתאם לרמת הרגישות שנקבעה לחיישן (ISO), הצמצם שולט בכמות האור המגיעה בסופו של דבר אל החיישן על מנת ליצור תמונה.
בגלל שהצמצם הוא 1 מתוך 3 פרמטרים, אז לא ברורים מיד ההבדלים בין צילום בצמצם פתוח לבין צילום בצמצם סגור, כל עוד החשיפה המתקבלת היא טובה. נכון שחשיפה טובה צריכה להיות אחת המטרות העיקריות שלכם כצלמים, אבל זה לא אומר שאתם לא צריכים להתייחס גם לדברים שאתם יכולים לעשות באופן יצירתי יותר על מנת לשנות / לשפר את התוצאות שלכם.
בפוסט הזה, אני רוצה לשתף אתכם על יתרונותיו של הצמצם הפתוח, מתי נזדקק לו ומתי נרצה אותו, אבל לפני זה בואו נבין רגע מה זה צמצם ואיך הוא עובד.
איך פועל הצמצם?
כמו תמיד, כשאני מסביר משהו, אני אוהב לנתח אותו מהשורש. אני חושב שרק בדרך הזו יוכל הלומד ללמוד. אז לפני שתקראו את המצבים בהם תזדקקו לחסדיו של הצמצם הפתוח ואת הדרכים שבהן אתם יכולים להשתמש בו כדי להיות יצירתיים יותר, אני רוצה שנבין רגע איך עובד הצמצם וכיצד הוא תורם לצילום.
הצמצם הוא התקן שנמצא בתוך העדשה והוא משמש כפתח שדרכו עובר האור אל עבר החיישן. הצמצם בנוי ממספר עלעלים על מנת לאפשר לנו לשלוט בגודלו בהתאם לרצונותינו וצרכינו.
כאשר אנחנו בוחרים לצלם בצמצם סגור (מספר F גדול), אנחנו בעצם מצמצמים את כניסת האור לעבר החיישן. כאשר אנחנו בוחרים לצלם בצמצם פתוח (מספר F קטן), אנחנו מרחיבים את כניסת האור לעבר החיישן.
ההבדל המהותי בין הצמצם לתריס, הוא שהצמצם אחראי לכמות האור הנכנסת אל החיישן, והתריס אחראי למשך הזמן שבו החיישן יהיה חשוף לאור. זאת אומרת שבתאורה נתונה אתם יכולים לצלם תמונה שבה הצמצם סגור ומהירות התריס איטית, ובאותה מידה ובאותם תנאים, אתם יכולים לצלם תמונה שבה הצמצם פתוח ומהירות התריס גבוהה.
ב-2 התמונות אתם תגיעו לחשיפה זהה, אך יהיה הבדל ניכר בין 2 התמונות.
מלבד תפקידו לשלוט בכמות האור הנכנסת אל החיישן, הצמצם אחראי גם על עומק השדה. לצורך העניין, המונח “עומק שדה” מתייחס לטווח שבו אובייקטים נמצאים בפוקוס. צילום בצמצם פתוח יניב לכם עומק שדה קטן שבו רק אזור קטן יהיה ממוקד. לעומת זאת, ככל שהצמצם יהיה סגור יותר, אז עומק השדה יגדל ונקבל שטח מיקוד גדול יותר.
עכשיו, כשזה יושב לכם יותר טוב בראש, זה הזמן לספר לכם על המצבים שבהם השימוש בצמצם פתוח יעזור לכם הן מבחינה טכנית והן מבחינה אמנותית.
1. כאשר התאורה חלשה.
אחת הסיבות היותר טובות לשימוש בצמצם פתוח היא העובדה שאתם יכולים לצלם תמונה חשופה היטב גם בתאורה חלשה. כמובן שתמיד אתם יכולים להוסיף פלאש אם נראה שאין לכם כמות אור מספקת, אבל בהרבה מקרים זה רעיון טוב יותר לצלם בצמצם פתוח ולהשתמש בתאורה הזמינה עבורנו. במיוחד אם מדובר בצילום תיעודי כלשהו שבו שאתם מעוניינים לספר את הסיפור כמו שהוא.
צמצם פתוח יאפשר לכם לצלם תמונה חשופה היטב מבלי להעלות את ערך ה-ISO יותר מדי או להשתמש במהירות תריס איטית מדי. מה שכן, אם אתם משתמשים בעדשות קיט, אתם לא תוכלו לצלם בצמצמים פתוחים מאוד.
הרבה צלמים בתחילת דרכם לא מבינים את המשמעות של העניין עד שהם חווים “על בשרם” קשיים מסוימים, או לחלופין – עד שהם מצלמים בצמצם פתוח מאוד ומבינים את העניין.
ההמלצה שלי היא לרכוש לעצמכם לפחות עדשת פריים אחת. רוב עדשות הפריים מכילות צמצמים פתוחים מאוד כמו F1.8, F1.4 או F1.2.. כמובן שמחיר העדשה משתנה ככל שהצמצם המרבי שלה פתוח יותר אבל עדשת 50 מ”מ עם צמצם F1.8 או אפילו F1.4 תעלה לכם פרוטות (במונחים של ציוד צילום) והיא עשויה להוסיף ולעזור לכם המון!
2. בצילום פורטרטים.
בצילום פורטרטים של בני אדם או אפילו של בעלי חיים, אנחנו לרוב נרצה להשתמש בצמצם פתוח על מנת לטשטש הסחות דעת המפריעות לנושא להיות מרכז העניינים.
דמיינו שאתם מטיילים עם האחיינית שלכם ברחוב ראשי בעיר. לצלם אותה שם זו יכולה להיות עבודה קשה, מכיוון שהכל עמוס אנשים, מכוניות, שלטי חנויות, שלטי חוצות ועוד אלמנטים מסיחי דעת כאלו ואחרים. במצב כזה, צילום בצמצם סגור יכניס לכם לפוקוס המון אלמנטים שאתם לא תהיו מעוניינים בהם בכלל. אלו ייקחו את תשומת הלב מהנושא שלכם.
הדרך הקלה לפתור בעיה זו היא פשוט לצלם את הסצנה בצמצם פתוח יותר. הצמצם הפתוח יגרום לעומק שדה רדוד וישאיר את האלמנטים שמאחורי הנושא (וגם את אלו שמלפניו) להיות מטושטשים וכך הנושא שלכם יבלוט ללא הסחות דעת מיותרות.
3. כשרוצים לבודד חלקים קטנים בצילום מאקרו.
כאשר אנחנו נצלם מאוד קרוב לנושא, אנחנו נקבל עומק שדה קטן מאוד גם אם אנחנו נצלם בצמצמים סגורים. זה נובע בגלל העובדה ש-פיזית אנחנו קרובים מאוד לנושא שלנו. אז למרות שרוב הזמן אנחנו אולי נרצה דווקא לסגור צמצם על מנת להשיג יותר חדות מהנושא, ישנם מצבים מסוימים שבהם נרצה לעשות בדיוק ההפך.
לדוגמא, נניח שאתם מצלמים פרח. אתם יכולים לצלם אותו עם צמצם סגור ובכך להכניס את כל הפרח לפוקוס (או חלק גדול ממנו), ואתם יכולים לצלם בצמצם פתוח על מנת ליצור מראה סוריאליסטי יותר וקסום כמעט.
בסופו של דבר – בצילום זה הכל עניין של בחירת הצלם, מכיוון שזו הדרך שלנו להציג לצופה את מה שהוא לא יכול לראות בעיניים שלו. זה יכול להפוך את התצלום למעניין ומשכנע מאוד, ובאופן כללי – כל מי שמצלם מאקרו צריך לצלם מדי פעם בצמצמים פתוחים ולו רק על מנת להבין את הפוטנציאל הגדול של העניין.
4. צילום נושאים בתנועה.
אם אתם רוצים לצלם נושאים בתנועה מהירה כגון בעלי חיים רצים או עפים, ילדים מתרוצצים וכדו’, אתם תזדקקו למהירות תריס גבוהה על מנת להקפיא את תנועת הנושא ולא למרוח אותה. כדי להשיג מהירות תריס גבוהה אתם תצטרכו לפצות על כך ולהכניס יותר אור באמצעות הצמצם, או לחלופין להעלות את ערך ה-ISO, אך כמובן שהפתרון היעיל יותר הוא שימוש בצמצם פתוח.
קחו בחשבון שאם מדובר בתאורת יום ביום בהיר, אז לא תזדקקו ממש לחסדיו של הצמצם הפתוח על מנת להקפיא תנועה מהירה, אך ביום מעונן, בצילום בצל או בשעות שבהן התאורה חלשה יותר, אתם עלולים להרגיש את הצורך הזה.
אז אולי אתם חושבים עכשיו שאם הסיבה היחידה שתצטרכו לצלם בצמצם פתוח היא רק כדי להקפיא תנועה מהירה, אז אתם פשוט יכולים להעלות את ערך ה-ISO כי ממילא המצלמות של היום בנויות לכך.
טוב, זה לא מאמר על ISO, אך בהחלט אני מרגיש צורך לדבר על הנושא באופן נקודתי מכיוון שהרבה לא יודעים זאת, אבל אתם לא יכולים להשתמש ב-ISO מבלי להבין כיצד עובדת החשיפה.
לצורך העניין, הצמצם והתריס אחראים על כניסה של אור אמיתי לחיישן המצלמה, ואילו ה-ISO אינו מכניס אור אלא רק מעלה את רגישות החיישן לאור. על מנת שתוכלו להשתמש ב-ISO ביתר יעילות, אתם צריכים להבין שבראש ובראשונה אתם צריכים להכניס אור לחיישן. וכמה שיותר אור אמיתי, ככה יותר טוב.
זאת אומרת שגם בתאורה חלשה, אנחנו קודם כל נרצה להכניס את כמות האור המרבית המתאפשרת לנו באמצעות הצמצם והתריס, ורק לאחר מכן -כשאין ביכולתנו או ברצוננו לפתוח עוד את הצמצם ולהאט את מהירות התריס- אנחנו נפנה ל-ISO ונעלה את הערך שלו לאן שצריך. ככה אנחנו נהיה בטוחים שלא העלנו את ערך ה-ISO למקום שאנחנו לא זקוקים לו כלל.
5. יצירת בוקה מרהיבה.
שימוש נוסף בצמצם פתוח הוא יצירת בוקה יפה ונעימה לעין – מה שהרבה צלמים אוהבים. בוקה (Bokeh) היא בעצם האזור בתמונה שאינו בפוקוס. אופייה של הבוקה תלוי מאוד במבנה הצמצם, בצורתו, בגודלו ובמספר העלעלים שמהם בנוי הצמצם.
עם צמצם פתוח מאוד בעדשה, אתם תוכלו לבחור כל רקע פשוט ולהפוך אותו למעניין יותר או לטשטש אותו לחלוטין אם רק תרצו בכך. רקעים עם נגיעות של אור, מנורות קטנות, מנורות רחוב, או כאלו בעלי טקסטורה מעניינת יוכלו לשמש אתכם כרקעים פוטנציאליים מאוד ליצירת בוקה מעניינת. כל מה שאתם צריכים לעשות זה למקם את הנושא שלכם במרחק מסוים מהרקע ולהשתמש בצמצם פתוח.
עם הזמן והניסיון אתם כבר תדעו ללכת ברחוב ולזהות רקעים פוטנציאליים ליצירת בוקה יפה.
סיכום
צילום בצמצמים פתוחים זה מגרש צעצועים לצלמים. ממש ככה! הם מוסיפים הרבה פאן לצילום וגם לא מעט אתגרים לצלם.
אתם צריכים לזכור שעל מנת לשלוט בצמצם באופן מוחלט, אתם צריכים לצאת מאוטומט ולהתחיל לעבוד על מצב צילום ידני מלא או מצב עדיפות צמצם (A בניקון, AV בקנון) שבו השליטה על הצמצם נתונה בידיכם, אך שאר הפרמטרים נקבעים באופן אוטומטי על ידי המצלמה.
אני מקווה שהפוסט הזה גרם לכם להבין פן חשוב, במיוחד לאלו מכם שמצלמים עם עדשות קיט בצמצמים מרביים שבין 3.5 ל-6.3 ורוצים מעט יותר. הפתרון הוא באמת לא יקר. אתם יכולים לפתור את זה בקנייה של עדשת 50 מ”מ F1.8 שמחירה זעום ביחס לתמורה.
עד כאן להפעם, חברים. אני מקווה שעניינתי אתכם גם בפעם זו.
אם אהבתם את תוכן הפוסט, אתם מוזמנים לשתף אותו בשמחה דרך כפתורי השיתוף המופיעים מטה (ומעלה). כמו כן, אם חשקה נפשכם להיות הראשונים לקרוא את התוכן שאני מפרסם בבלוג, אתם מוזמנים להירשם לניוזלטר שלי ממש כאן מתחת לפוסט ולהתעדכן בכל פוסט חדש שיוצא.
משהו קטן ואחרון 🙂
בוודאי לכל אחד ואחת מכם יש נושאים שהייתם רוצים לקרוא עליהם. תרשמו לי בתגובות למטה מהם הנושאים שמעניינים אתכם, ואולי הפוסט הבא יוקדש כולו לנושא שביקשתם.
אז נתראה בפוסט הבא 🙂
תומר אלמקייס
כתוב ש”אין מדרש בלא חידוש”
ניתן להוסיף שאם למישהו לא היה חידוש. זה עצמו החידוש.
אחלה מאמרים מהנים ומלמדים.
תודה רבה. חג שמח
תודה רבה, מוטי יקר.
שיהיה חג שמח 🙂
תודה!
אני אוהבת לקרוא את הפוסטים שלך
תמיד כתובים בצורה מובנת ונעימה ,
גם עכשיו,סידרת את כל הפרטים בצורה הטובה ביותר !
תודה לך!
בכיף גדול, KTV 🙂
גם אם אני יודע (לדעתי) לצלם, כיף היה לי לקרוא את כל הכתבה וההסברים היפים. כל הכבוד ותודה רבה!
בכיף גדול, ראול. ותודה 🙂
תודה לך תומר על ההסבר הממצא.
בכיף, אליעזר. מוזמן תמיד.
אלפי תודות החכמתי, בדרך לקנות עדשה
בכיף גדול, אילנה.
תתחדשי 🙂
תודה תומר על הפוסט ..כתובים בצורה ברורה ועניינית מאוד
אשמח לקבל פוסט על תוכנת עריכה פוטושופ
בכיף, רחל.
אשתדל להתייחס לבקשה שלך ולכתוב פוסט בנושא.
תודה רבה, חד ובהיר [כמעט כמו התמונות שלך…]!!!
תודה רבה, אביחי.
ובכיף, מוזמן תמיד 🙂
תודה רבה!
אחלה מאמר
בכיף, חמי. תודה 🙂
תודה לך תומר
הפוסט מאוד מעניין ומלמד
אני מפיקה הרבה תועלת מהפוסטים שלך ומודה לך על כך
אשמח אם תתיחס לנושא צילום דיוקן
בכיף גדול, עמליה.
אני כותב המון על צילום דיוקן. תוכלי לחפש בבלוג “פורטרט” וזה יביא לך תוצאות חיפוש של פוסטים בנושא.
שיהיה המון בהצלחה.
תודה רבה!! אני לומדת המון מהמאמרים שלך
נתקלתי ב2 בעיות שמונעות ממני לצלם בצמצם פתוח
1. התמונות לא חדות במפתח הצמצם המירבי, בסגירת 2 סטופים החדות והאיכות עולים
2. בצילום ילדים שזזים כל הזמן למשל, קל מאד לפספס את המקום עליו התפקסנו כי עומק השדה רדוד
הבעיה העיקרית שלי בצילום היא איך לדעת מראש מהו עומק השדה שאקבל
האם האופציה היחידה היא ניסוי וטעיה או שיש דרך לדעת מראש מהו עומק השדה שאקבל למשל בצמצם 2.8 אורך מוקד 50 מ”מ מרחק של מטר מהנושא?
אשמח לתשובתך.
בכיף, מלי. אני שמח לשמוע 🙂
1. לכל עדשה יש את “הנקודה המתוקה” שלה שבה היא מפיקה את מירב החדות. לצערנו, זה לא קורה בצמצם הפתוח ביותר, אבל בעדשות איכותיות ניתן להגיע לחדות מדהימה גם בצמצמים הפתוחים.
2. זה נכון לא רק לגבי צמצמים פתוחים.. הפתרון הוא לעבוד על פוקוס עוקב, כך שהוא שומר על הפוקוס כשהנושא בתנועה.
לגבי עומק השדה – בהרבה מצלמות DSLR יש כפתור בסמוך לעדשה שתפקידו לסגור את הצמצם (לא בזמן הצילום) על מנת להציג לצלם איך יהיה עומק השדה.
כרגיל מצויין וברור
אם תוכל לכתוב קצת על ניקוי רעשים
ובכלל על רעש בתמונה וכלים הטובים להסרתם
תודה רבה, מוטי.
נושא טוב, אשתדל לכתוב עליו בקרוב.
הי תומר תודה רבה על הכתוב מאד ברור ולי עזר להבין הרבה.
הייתי שמחה להבין מה ההבדל בין כל עדשה ועדשה ולמה צריך כל כך הרבה עדשות ?
אם אני לא צלמת מקצועית אלא חובבת צילום אילו עדשות חשוב שיהיהו לי מה אי אפשר בלעדיהן? אניט נהנת למלם נופים , אנשים , ילדים , חיות אבל לא חרקים חח..
תודה רבה
בכיף , יפעת. תודה רבה 🙂
אין צורך בכל כך הרבה עדשות. זה בסך הכל עניין של טעם אישי, סגנון צילום וכדו’.
ההבדל בעדשות הוא באופטיקה, באיכות הציפויים, במפתח הצמצם ובעוד הרבה פרמטרטים שונים המשפיעים על איכות התמונה.
כמובן שצלם חובב יכול לבחור לצלם עם עדשת “כל-בו” אחת שתכסה לו את כל מה שהוא צריך.
בכיף אוכל להמליץ לך על עדשות אבל לא ציינת האם את מצלמת במצלמת פריים מלא או בקרופ, ומהו התקציב שלך – שזה פרט חשוב מאוד.
מקסים
כישרון מיוחד להפשיט כל דבר.
מאד מתחברת לצמצמים פתוחים
אהבתי את הפוסט הזה.
תודה רבה.
תודה רבה, רחלי יקרה 🙂
תודה רבה תומר יקר, מכל מלמדיי השכלתי
בכיף, שושי.
מוזמנת תמיד 🙂
תודה ענקית תומר,
מכל מלמדיי השכלתי,
תומר כל הכבוד לך ותודה, אני כך משתדל לצלם ברוב המקרים אני מצלם בדרך כלל ב- AV עדיפות לצמצם.
בכיף, מוטי.
תעבור למצב ידני M. הכי טוב 🙂
תומר שלום
אהבתי מאוד ההסבר המעמיק.
האם אפשר לבקש ממך לתת הסבר איך לצלם ללא פלש
הופעה של זמר על במה . עדיפויות של צמצם או מהירות או iso
מה הסדר ואיך הדרך לתוצאה הטובה ביותר.
תודה, שילה.
תודה רבה, שילה.
אין דפוס קבוע לצילופם בהופעות. זה נורא תלוי בסוג התאורה, טיבה ועוצמתה.
הרעיון הוא שמדובר בתאורה זמינה והעבודה איתה נעשית כמו שמצלמים באור יום, רק שצריך להתייחס לכך שהיא חלשה יותר ונצטרך להשתמש בערכי ISO גבוהים יחסית. כמובן שישנה עדיפות לעבוד עם צמצמים פתוחים שמאפשרים עבודה בערכי ISO נמוכים יותר. לגבי מהירות תריס – לעבוד עם כזו שמקפיאה תנועה.
שיהיה המון בהצלחה.
תודה על הכתבה. עשית לי סדר בדברים.
בכיף גדול, רותי. שמח מאוד לשמוע 🙂
תודה על הסבר בהיר ומחכים.
בכיף, זאב.
תודה רבה 🙂
אוהב לקרא את הכתבות שלך
תודה רבה, מיקי. מוזמן תמיד 🙂
תודה תומר
מאמר שחידד לי את הנושא.
תמיד המאמרים שלך מוסיפים לי לידע.
בכיף, לבנה.
תבואי כל יום 🙂
כמו תמיד אחרי מאמר כזה אני הולך לנסות……….
זה משהו שנורא כיף לשמוע.
יאללה, ספר לנו איך היה 🙂
היי תומר
תענוג!
עכשיו שאלה – האם עדשת סוני fe50 מ”מ f1.8 מתאימה למצלמת סוני 6300a ו 6500a? האם יש בה מייצב?
המון תודה – נאוה
היי, נאוה. תודה רבה 🙂
זה משהו שתצטרכי לבדוק בחנות או באינטרנט. אני מניח שאם היא של סוני אז היא מתאימה.
תומר שלום!
ראשית תודתי על המאמר
לדעתי עדיף להשתמש במושג “שטף אור” לצמצם. – דעתך?
שטף כפול זמן = כמות
דעתך?
המשך עשייה מבורכת והפצתה לקהילת הצלמים (במיוחד לנו המתחילים)
חג שבועות שמח ומהנה
אבי אלפו
היי, אבי. בכיף 🙂
לשאלתך, הצמצם אינו עובד על זמן..
אני מעדיף להשתמש במונחים מובנים יותר לציבור הרחב 🙂
תודה רבה, ואתה מוזמן תמיד כמובן 🙂
פוסט חשוב אהבתי
רציתי שתרשום לנו על חידוד בצילום נושא שעולה הרבה בקבוצות ווטסאפ של צלמי אירועים
תודה וחג שמח
תודה רבה, אור.
מוזמן לקרוא את המאמר הזה על חידוד בתמונות: https://www.photoschool.co.il/photography-tips/11-reasons-why-your-photos-arent-sharp/
בהצלחה 🙂
פוסט מוצלח מאוד, והתמונות מיוחדות, במיוחד זו עם החתול!
מענין אותי מה יש לך להגיד על זה: תמיד העומק שדה גדל כשמצד אחד מתקרבים לאוביקט, אך מצד שני יש מרווח גדול מאוד בין האוביקט לרקע שמאחוריו, אך כשמצלמים קבוצה של אנשים מתרחקים כדי להכניס את כולם בתמונה – וזה מפחית את העומק שדה הרדוד והתוצאה המושלמת שכל צלם חולם לקבל. חוץ מקנית עדשה עם צמצם 1.4 או יותר אם יש, האם יש עוד דרך לשפר את העומק שדה? זה קורה גם בצילום גוף שלם לעומת תמונת תקריב, בגלל הקירבה תמיד העומק שדה פי אלף יותר משמעותי, ויפה.
תודה רבה, תה 🙂
לפני הכל, יש קצת בלבול בדבריך. המונח עומק שדה מתייחס לאיזור החד בתמונה ולא לאזור המטושטש.
עומק השדה אינו מושפע רק מצמצם אלא גם מהמרחק שלך לנושא, מהמרחק של הנושא לרקע ומאורך המוקד של העדשה. זה ברור שככל שתהיה רחוק יותר מהנושא, כך עומק השדה שלך יגדל (תמונה חדה יותר).
על מנת שתוכל להפשיט לעצמך את העניין, אתה מוזמן לקרוא את הפוסט הזה:
https://www.photoschool.co.il/photography-tips/factors-affecting-depth-of-field/
שיהיה בהצלחה 🙂
אלוף כתמיד . הייתי רוצה להיות התלמיד שלך 🙂
בכיף, אלי. אתה מוזמן, נפתח קורס ממש בעוד מספר ימים ואשמח לעוד אנשים טובים שם 🙂
תודה רבה תומר המוכשר!
הסברים מענינים וברורים, והדוגמאות הצילומיות
משלימות את ההסברים.
יפה מאוד!
בכיף גדול, אבי.
תודה רבה על המילים החמות 🙂
תומר,
תודה רגיל על פוסט ברור ומחכים!
לדעתי נפלה טעות בפסקה הבאה (חסרה המילה “לא”, והוספתי אותה בין כוכביות):
בגלל שהצמצם הוא 1 מתוך 3 פרמטרים, אז לא ברורים מיד ההבדלים בין צילום בצמצם פתוח לבין צילום בצמצם סגור, כל עוד החשיפה המתקבלת היא טובה. נכון שחשיפה טובה צריכה להיות אחת המטרות העיקריות שלכם כצלמים, אבל זה ***לא*** אומר שאתם לא צריכים להתייחס גם לדברים שאתם יכולים לעשות באופן יצירתי יותר על מנת לשנות / לשפר את התוצאות שלכם.
שבוע טוב,
אבישי
בכיף, אבישי.
ותודה רבה.. האמת שזה תוקן לפני מספר ימים. יכול להיות שהמחשב שלך עדיין זוכר את זה, אז פשוט תמחק קבצי עוגיות והכל יתעדכן לך.
שבוע נפלא 🙂
תומר
אתה תותח אין עליך…
אתה אחד האנשים שצריכים לקבל פרס מפעל חיים – (תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה)…ועל מה?
על זה שאתה מסביר בטוב טעם על צילום בצורה כל כך נעימה רואים שאתה עושה את זה מכל הלב….
ודברים היוצאים מהלב נכנסים אל הלב….
שנים אני מנסה להבין כל מיני מושגים בצילום עד שיום אחד נתקלתי במאמרים שלך ומאז אני מבין מה אני עושה והביטחון העצמי עלה מאד….
תודה תודה תודה
הבלוג שלך פשוט מצוין והצילומים המיוחדים הם בונוס:)
תודה רבה, רביד 🙂
נהנה מאוד. למי שמצלם משפחה וארועים של חברים, יש לי שני אפשרויות . 1 לקנות עדשה 24-120 או לחסוך לעוד הרבה זמן ולקנות 24-70 ,2.8 vr כמובן לניקון. החשוב לי זה חדות התמונה ולא הצמצם, כי אני מצלם בפלאש, ועומק השדה חשוב לי להיות גדול כדי שאם אני מצלם ברית למשל אז חשוב לי לראות את המוהל והאורחים. מה אתה ממליץ? ושאלה נוספת איך משפיע המחיר על איכות העדשה. יש סירטונים של ביקורת ביוטיוב אבל לא לכולם יש חברים שיש להם את העדשה לצלם כדי לראות איך זה בפועל. זה מבלבל מאוד?
היי, גאליגל.
תודה רבה 🙂
חשוב לציין שאיכות העדשה משפיעה על המחיר ולא ההיפך.
24-120 היא עדשה מעולה. אם אתה מרגיש שאין לך מה לעשות עם 2.8 כרגע אז לך עליה.
ולא חייב לנסות את העדשה בפועל (למרות שזה מומלץ מאוד), מכיוון שיש היום המון ביקורות ברשת מכל מיני זויות.
היי תומר היקר ,
בנושא הצמצם- בעדשת זום למשל יש לי אפשרות לסובב ובכך לשנות את אורך המוקד,
בנוסף יש עוד גלגל בסוף העדשה-האם זה הצמצם או הפוקוס?
אני יודע שיש גלגלת ליד כפות הצילום ששם אני משנה את הצמצם.
תודה רבה ,נהנה לעקוב אחריך 🙂
היי לירן.
בכיף, שמח לדעת 🙂
הגלגל הנוסף שייך לפוקוס.. בעדשות ישנות היה גם גלגל לצמצם. היום יש גלגלים לצמצם בעיקר בעדשות המיועדות לוידאו.
מאוד מאוד נהניתי לקרוא את הפוסט הנוכחי שלך (רק עכשיו התחלתי) ואני מצטרפת בכל לב לכל מה שכתבו קודמיי. הפוסט כתוב בצורה נעימה, מובנת ומעוררת רצון עז ליישם את הכתוב. ברור לי שמעתה ואילך אעקוב אחרי כל הפוסטים שתפרסם.
תמהני מה הדרך הטובה ביותר לצלם אובייקטים רחוקים בשלג. מצד אחד השלג יוצר אור כמעט מסנוור המבליט את האובייקטים הכהים אבל מצד שני אותם אובייקטים יכולים להצטלם ככהים מדי כשהפרטים בהם הולכים לאיבוד. נראה לך שצמצם פתוח יכול לפתור את הבעייה? או אולי יש דרך נוספת.
תודה רבה, ליאת 🙂
איזה כיף לקרוא כאלו מילים.
לשאלתך, אין קשר בין צמצם פתוח לבין צילום בשלג. הדבר היחיד שמתקשר לכך זו מדידת אור וחשיפה נכונה.
הנה פוסט שכתבתי בדיוק על הנושא הזה.
https://www.photoschool.co.il/photography-tips/shooting-in-the-snow/
בהצלחה 🙂
הזמנתי עדשה 80MM וקבלתי 100MM F2 לאיזה צילומים אני יוכל להשתמש בה .
תודה ..אני יותר מתעניין בצילום אוכל , ומוצרים,
היי, יגאל.
ראשית, אם קיבלת עדשה שלא הזמנת אז תבקש שיחליפו לך.
שנית, 100 מ”מ זו עדשת טלה. תוכל לצלם כל דבר שתרצה לצלם מרחוק כגון פורטרטים, בעלי חיים, ילדים וכדו’.
וכן תוכל לצלם איתה גם צילומי אוכל ומוצרים.
בהצלחה ותתחדש 🙂
תודה ענקית
אם תוכל לכתוב פוסט מסודר רק על צילום בלילה
בכיף גדול, ישראל 🙂
תודה רבה תומר על עוד כתבה נפלאה! גם כשאתה כותב על נושא שחשבתי שאני יודע לגמרי תמיד אני לומד דברים חדשים. 😎
לא יודע אם זה נושא בשביל מאמר שלם אבל זה נושא שמעסיק אותי. הייתי רוצה לשמוע איך אני יכול לדעת בעזרת צג המחשב שאהיה מרוצה מאיך שהתמונה נראית? יצא לי לא פעם לשלוח תמונה שהייתה נראית לטעמי להדפסה ואחרי שהיא מודפסת להתבאס שהיא חשוכה מדי או שהצבעים נראים שונה מאיך שדמיינתי וכד’.
המליצו לי פעם להדפיס קודם בקטן ורק אח”כ להדפיס בגודל ועל החומר שרציתי ולערוך עוד אם צריך, אבל זה קצת מייגע. אשמח לשמוע את הארותיך בנידון.
תודה מראש, יאיר.
היי, יאיר.
תודה רבה ובכיף גדול 🙂
לשאלתך, מומלץ לעבוד עם מסך מחשב איכותי ומכוייל וכמו כן, לכייל את מסך המצלמה כך שיציג תוצאות קרובות.
דבר יותר חשוב משני אלה זה לעבוד עם ההיסטוגרמה. שם אין לך תלות באיכות המסך ובבהירות שלו ובכך תוכל לקבל מידע מדוייק על התמונה שלך.
תוכל לקרוא על זה כאן במדריך המלא למדידת אור וחשיפה נכונה.
שיהיה המון המון בהצלחה 🙂